רובע מבוא העיר – בחינה

בעיר ירושלים קיים אזור גדול מאוד שמבחינה עירונית הוא כמעט "חור שחור" – כל הגוש הגדול של אזור בניני האומה-קרית הממשלה-הכנסת-גבעת המוזיאונים-גבעת רם. הוא מלא במוסדות ציבור מנותקים אחד בשני, אוטוסטרדות, חניונים ופארקים גדולים מדי שלא מתפקדים מספיק. אין בו כמעט תחבורה רגלית ועל צפיפות או עירוב שימושים אין בכלל מה לדבר. אולי נקדיש לזה פוסט יום אחד. הפוסט הנוכחי יבחן את התוכנית שנבחרה על ידי עיריית ירושלים לחלק הצפוני של ה"חור" המדובר, ליד בניני האומה והכניסה לעיר, שזכה לשם "רובע מבוא העיר". התכנית יושבת על צומת התחבורה החשוב ביותר בירושלים – תחנה מרכזית, חיבור הקו הירוק והאדום של הרכבת הקלה, ותחנת הרכבת העתידית. התכנית הזוכה בתחרות של העיריה היא זו של האדריכל דורון צפריר ממשרד האדריכלים פרחי-צפריר. התכנית, שאושרה ב2012, מורכבת מבנייה צפופה הכוללת גם 9 מגדלים ומיועדת למסחר, תעסוקה, מלונאות, תרבות – או בקיצור, הכל חוץ ממגורים. שטח התוכנית: כ-210 דונם. נתונים: 420,000 מ"ר תעסוקה, 100,000 מ"ר תרבות, 200,000 מ"ר מלונאות, 70,000 מ"ר מסחר. מומלץ לקרוא עוד על התכנית בפרוספקט שפורסם, באתר עמותת האדריכלים, ויש גם סרטון איכותי ביוטיוב, חבל לצטט אותם בלי סוף. תכנית זו מצטרפת לתכנית לבניית ארבע גורדי שחקים במגרש שבין אגריפס ויפו קרוב לתחנה המרכזית, לתכנית לחידוש והרחבה משמעותית של בנייני האומה, ולתכנית לעיבוי קרית הממשלה, כולן תוכניות של פרחי-צפריר אדריכלים שנמצאות בשלבי תכנון ואישור שונים.

תכנית הרובע זכתה, כצפוי, ללא מעט ביקורת, אבל הרבה פחות ממה שהיה ניתן לצפות. הדיון הציבורי הפומבי בנושא היה חלש וקטן ולא הוביל לשום צעד מעשי משמעותי. יכול להיות שכשדברים יתחילו לזוז יותר אנשים ישמיעו את קולם בעניין.

א. תחבורה וחלוקת המרחב הציבורי: קודם כל צל"ש – רואים שהאדריכלים מבינים בשביל מי הם קודם כל עובדים ולמי נועדות כל התוכניות האלה – אנשים. הנקודה הזאת חוזרת כמה פעמים בסרטון שהם הוציאו, והתכנון בסך הכל מוטה לטובת הולכי הרגל והתחבורה הציבורית. ברוב הבניינים יש קולונדות – אחלה דרך גם למקסם אחוזי בנייה וגם להגן על הולכי הרגל מגשם ושמש. בשדרות שז"ר הרכבים נכנסים למנהרה ולמעלה יש רק רכבת, אוטובוסים, הולכי רגל ואופניים. למרות זאת היה אפשר להפחית עוד לא מעט את הכבישים והמכוניות באזור הבנוי העתידי – ההדמיה נראית טוב אבל אם מסתכלים טוב רואים סך הכל הרבה יותר מדי כביש, וגם המנהרה מתחת שז"ר יכלה להיות ארוכה קצת יותר. הצומת מתחת לגשר המיתרים נשארת סואנת ומלאה פקקים וכלי רכב. מנהרה שתתחיל לפני הצומת ותוביל לחניון מתחת שז"ר, לבגין ולקצה השני של שז"ר יכלה לעשות רק טוב. חוץ מזה מתוכננים מלא חניונים מתחת כל הרובע, אבל ככל הנראה זה קשור למיקום של הרובע בכניסה הראשית לעיר ובצומת תחבורה חשוב  ולדרישות של העיריה.

בעיה אחרת היא האופניים. בעיריית ירושלים עדיין לא הבינו את התפקיד והפוטנציאל של האופניים בעיר. התשתיות והיחס הכללי לאופניים בירושלים רעים מאוד, למרות מספר הרוכבים העולה במהירות. למרות הדיבורים, והפוטנציאל הגבוה בגלל המרחקים הלא גדולים, האוכלוסייה הלא עשירה ומרכז העיר החסום לכלי רכב פרטיים, אין עדיין בעיר שביל אחד איכותי באמת במיקום טוב. בתכנית לא נרשם כל שינוי בנושא – שביל אופניים נפרד יהיה רק בשז"ר, וגם הוא יראה כמו כל האחרים – צר מדי, נקטע באמצע לכבוד מעבר חציה, וממוקם פשוט באמצע מדרכה. חבל מאוד.

ציון – שבע מעשר. ב. עירוב שימושים – כאן יש קצת נפילה, ולדעתי חבל. רוב השטחים נועדו למשרדים ומסחר, עם קצת שאריות למלונאות ולתרבות – שבאמת לא צריכים הרבה כמו האחרים. התכנית הזו יכלה להיות הזדמנות ליצירת שכונה שמערבת שימושים באופן מושלם ולהוות תשובה משמעותית לבעיית הדיור בר ההשגה בעיר, ועם כל כך הרבה שטח בנוי לא צריכה להיות בעיה לשחרר קצת לדיור מוזל או למסה של דירות קטנות. למרות המסחר, התרבות והמלונאות, בלי מגורים לא בטוח שהרובע הענק הזה יצליח להשאר חי גם אחר הצהריים ובערב.

ציון – שש מעשר.

ג. התייחסות עירונית והתפתחותית לשאר העיר – אין ספק שהרובע החדש ייצור מקומות חדשים, אבל בכל זאת צצות כמה שאלות מאוד חזקות. האחת – האם זה באמת יתמלא ויצליח לשמור על רמת מחירים סבירה ומשתלמת? ברקת הבטיח להוסיף עם התכנית 50,000 מקומות עבודה. האם כל המטראז' הזה באמת יצליח למשוך מספיק עסקים וחברות בשביל למלא אותו, בנוסף לשאר העיר שמתפתחת גם היא? ברקת או מי שיבוא במקומו יצטרך להתאמץ הרבה ועדיין עלול ליפול שם חזק. אם זה יהיה ריק כמו גרסה מוגדלת של מרכז כלל – זה יהיה פשוט אסון.

בעיה נוספת היא היחס למרכז העיר הישן\נוכחי. אין ספק שהוא רשם התקדמות משמעותית מאוד בשנים האחרונות, הרבה בגלל הרכבת הקלה. האם אנחנו מעוניינים שישאר רק מרכז היסטורי – תיירותי עם בילוי וקצת משרדים ועסקים, או שיהפוך לליבה הפועם של העיר גם בימינו? התכנית הזאת בוחרת בלי למצמץ באפשרות הראשונה, ומעתיקה את מרכז הפעילות העסקית מהמרכז לרובע החדש. לקיים את שניהם כמקומות מרכזיים ומשמעותיים יהיה מאוד קשה, כפי שראינו כבר בפסקה הקודמת. לדעתי היה כדאי לחשוב על השאלה הזו קצת יותר, ולשתף גם את התושבים בדיון החשוב. אני אישית הייתי שמח מאוד אילו האפשרות השנייה הייתה זו שמתקיימת, ומרכז העיר הישן היה ממשיך ומתפתח כליבה של העיר, צומח לגובה ותופס מקום חשוב יותר בזירה העסקית בישראל. עניין שיתוף הציבור הוא דבר שרוב הגופים בישראל מכירים ולאט לאט מפתחים אותו, והחריגה במקרה הזה צורמת מאוד.  ציון: 0 בשיתוף ציבור.

ד. היחס העירוני לסביבה הקרובה:

1. המתכננים הבינו היטב, שהם יושבים על צומת תחבורה חשוב ביותר, והתכנון מתייחס לזה גם בנתינת עדיפות לתח"ץ והולכי רגל וגם כזרז וגורם להצלחה של הרובע.

2. למרות שמדובר בפרוייקט שבנוי הרבה ממגדלים, כאן הבניינים מתייחסים לסביבתם הקרובה. ברובם יש קומת מסחר בשלב הקרקע, קולונדה שזה בונוס, והם מעודדים יציאה ופעילות ברחוב.

3. יתרון נוסף של הרובע הוא בתפקידו בחיבור אזור מרכז העיר עם קרית הממשלה, שני אזורים מנותקים אחד מהשני שחיבור ביניהם יעשיר את שניהם ויצור מע"ר מאוחד ומשמעותי.      ציון: תשע מעשר

ה. עיצוב ויחס צורני לסביבה: באמת באמת באמת הייתם צריכים את המגדלים האלה? ידוע שלא מגדלים הם מה שיוצר צפיפות, אפשר גם בלי – ולפי התכניות אם תורידו את המגדלים ותשאירו בניינים בגובה נורמלי תהיה מספיק צפיפות גם ככה, ואולי אפילו עדיף להפחית קצת שטח בנוי. במשך שנים נשמר קו הרקיע של ירושלים נקי, וגם אחרי שהוא נפרץ האישורים למגדלים לא חולקו בפזרנות יתר. עכשיו הכל מלא במגדלים – סיידוף והחדש ליד השוק במרכז, הולילנד, הנביאים, הכל מלא במגדלים ובבורות ענק שבדרך להפוך למגדלים. חבל. לא כולם צריכים לחקות את תל אביב, זה כבר נהיה רעה חולה. כולם בונים מגדלי זכוכית "כמו בתל אביב". ירושלים היא עיר שקיומו של האופי המיוחד שלה לא מוטל בספק, והוא אחד המיוחדים בארץ ובעולם בכלל. חבל להתמלא בחיקויים.

האדריכלים כותבים שהריחוק מהעיר העתיקה מאפשר "להשתחרר" ו"ליצור עוגן מערבי, עכשווי וסובלני מול המסורת של העיר העתיקה". מה זה "לשחרר"?! מי שרואה בעיר העתיקה ובמורשת הבנויה של ירושלים נטל הוא אדם שמקובע ב"עכשוויזם", שלא מבין שמחר הוא לא יהיה עכשווי, ושלא מבין בכלל בכלל את הטוב שבירושלים ובאופי בתיה ורחובותיה.

אחרי ההשתפכות הזאת נציין שגם לשכונת רוממה ורחוב יפו הסמוכים יש מורשת בנויה לשימור שגם אליה צריך להתייחס, ואי אפשר פשוט להתרחק קצת מהעיר העתיקה ולהחליט שכאן בונים לא כמו שראוי לבנות בירושלים. במסגרת התכנית יהרסו גם שנים משלושת בתי שכונת עץ חיים הוותיקה ליד גשר המיתרים.

ציון: שלוש מעשר. בכל זאת זה העיצוב סביר והבנייה הנמוכה לא צעקנית מדי. גם היחס לגשר המיתרים נכון.

סיכום פרטי התכנית בסך הכל לא רעים מדי, ובודאי מהווים שינוי מרענן לתפיסת הפרבור והמתחמים הסגורים שהייתה השלטת עד לאחרונה. הבעיה האמיתית היא בנחיצות ובהשפעה של תכנית כזו על העיר ובמיוחד על המרכז שלה, שהושקע בו כל כך הרבה. לתכנית כזו, אם תתבצע, תהיה השפעה אדירה על העיר – מרכז הכובד העסקי יעבור למקום חדש, מקומות עבודה חדשים – כנראה – יווצרו, ומקום חשוב חדש בעיר יתפוס את מקומם של אחרים. במהלך כזה גלומים סיכונים רבים, והדיון הציבורי ושיתוף הציבור בנושא אפסיים. מקווה מאוד שאנשים יתחילו להתעורר בקרוב. בימים אלה מתחילה יצא מכרז לבניית החלק הראשון והפחות שנוי במחלוקת – חפירת החניון הענק מתחת שז"ר. עד שהכל ייגמר – אם בכלל, בהתחשב בגרנדיוזיות – יזרמו עוד הרבה הרבה מים בגיחון.

בברכת חג שלג שמח

"כל אורחו וטבעו הדתי של העולם המודרני נובע מהיעדרו של בית-מחסה למשוגעים בירושלים." ~ תומאס פיין

מודעות פרסומת

11 מחשבות על “רובע מבוא העיר – בחינה

  1. אברהם רוזנבלום הגיב:

    אני חושב שיש כאן פוטנציאל ענק לחיבור עם רחוב יפו, צריך רק לאכלס כבר את החנויות מתחת לסיידוף ולבנות במתחם של התחנה המרכזית הישנה וליד שערי צדק הישן (כמובן עם שימור המבנה בחזית הרחוב) גם במקור ברוך ממול אפשר לבנות .
    בנוסף, אם ימשיכו את שביל האופניים (העלוב, יש לומר. לצערי) של רחוב יפו אל משכנות האומה, סינמה סיטי, קרית הממשלה וגבעת רם מעל המנהרה שמתחת לשז"ר, יווצר כאן חיבור מעולה של מרכז העיר המקורי ל"חור השחור" כפי שקראת לו.
    לגבי דיור, נכון שזה חסר וחבל אבל צריך לזכור שממש על יד יש את משכנות האומה עם מאות יח"ד ומהצד השני יש את שכונת קרית משה . בנוסף, גם במלונות נמצאים אנשים שחוזרים מאוחר לחדריהם.

    • מסכים
      א. החנויות בסיידוף כבר ניתנות לאכלוס, כנראה אין שוכרים…
      ב. מול תחנה מרכזית וליד שע"צ הישן מתוכננים מגדלים שממשיכים את הגישה של מבוא העיר. אבל שים לב – הקטע הממוגדל ברחוב יפו שליד תחנת רקל"ה הטורים הוא כנראה הכי צפוף רשמית מבחינת שטח, אבל גם הקטע הכי מת ברחוב מבחינת פעילות ונוכחות… לא בטוח שעוד מגדלים שם ישנו את המצב הזה.
      ג. פרויקט משכנות האומה הוא פרויקט יוקרה, משמע הוא מתוכנן בצורה מנותקת מהסביבה שלו, הדירות בו גדולות==לא גרים בהם המון אנשים למרות הגובה, והוא מוקף כבישים כמעט מכל עבר. חיבור מוצלח לקריית הממשלה – לא בקרוב, לפחות.
      מכשול נוסף לחבור המדובר הוא שדרות שז"ר. המנהרה נגמרת קצת לפני הצומת והדרך הופכת שוב לאוטוסטרדה, שמייד מתרחבת כדי להעמיד הרבה מכוניות מול הרמזור. כל עוד הצומת עצמו לא ממונהר, הקטע הזה יהווה חתיכת תקיעה בין מרכז העיר ואזור תחנת הרכבת.
      מלונות לא תמיד מלאים, והתיירים יעדיפו מקומות שוקקים יותר כשייראו שמלבדם אין כמעט אף אחד בשכונה…

  2. אברהם הגיב:

    לגבי האזור של תחנת הרקל"ה הטורים. אחד הבעיות זה הניתוק בין הקולונדות של הבניינים שמה (בנק לאומי, מעיין 2000) לרחוב, אפילו הבדל של 30 ס"מ בין המפלסים משנה לגמרי את החוויה, לא כל שכן הגדר נמוכה שנמצאת היום ליד בנק לאומי.
    לגבי המכשול של שדרות שז"ר, אני חושב שעדיין לא מאוחר ואפשר להמשיך את המנהרה הלאה עוד כמה עשרות מטרים, לפחות לתנועה שממשיכה ישר וגם התנועה שממשיכה שמאלה תרוויח מהארכה ופיצול של המנהרה לשרי ישראל כך שיוכלו לוותר על צומת נורדאו עם הרכבת הקלה. צומת נורדאו יוכל להפוך גם כן לכיכר עירונית נאה ושוקקת חיים המחברת את רחוב יפו לרובע העיר.
    לגבי דיור, גם כאן שום גבר עדיין לא חקוק בסלע ואפשר להוסיף דיור לסטודנטים בקומות העליונות. היתרון של סטודנטים הוא שהם פעילים יותר בלילה וצורכים פחות שירותים מהעירייה.
    יש לך מושג אל מי מבין הסיעות ניתן לפנות בעניין בעירייה?

  3. Eric הגיב:

    נקודות ב' וג עונות אחת על השנייה. מכיוון שלא יהיה אפשר למלא את כל הבניינים במשרדים ויש מחסור בדיור, בצורה טבעית כמה מהמגדלים יהפכו למגדלי דיור.

    לא נדמה לי שבשום עיר אחרת קולונדות נחשבות לדבר שכיח או טוב. הם מפריעות לתנועה וראיה של הולכי רגל, יוצרים פינות חשוכות ולא בטוחות, ומזניחים את ההתפתחות הטבעית של המרחב הציבורי לעומת ההחלטות הפרטיות של בעלי הקולונדות.

    • אתה יוצא מנקודת הנחה ששוק הדיור הוא חופשי, וגוזר שהביקוש הטבעי לדיור ינתב בנייה לכיוון הזה. הבעיה היא שהשוק חנוק ברגולציה, רגולציה שרק נותנן כח לטייקונים שיודעים להתמודד איתה וכך שולטים בשוק. תקנות רבות של חניה, שטחים פתוחים ומקס. דירות לשטח לא מאפשרות בנייה צפופה ועירונית בעירוב שימושים ברוב הארץ. קישור יבוא בהמשך

    • מצטער על האיחור, יואב לרמן כתב על הרגולציה ועל שוק הדיור הלא חופשי כאן וגם כאן

      בנוגע לקולונדות – למיטב ידיעתי המדרכה שמתחת לקולונדות היא מדרכה לכל דבר וחלות עליה תקנות של העיריה, תקן אותי אם אני טועה. באבן גבירול בתל אביב יש כאלה לכל אורך הרחוב, היה לוקח שניה לסגור אותם אם הן היו לא רצויות. בכפר סבא בנייה לאורך הרחוב הראשי מחייבת קולונדות מסחריות, ומרכז העיר שם הוא אחד ממרכזי הערים הקטנות האיכותיים בארץ. כמובן שכשלא מדובר במקום שוקק עם מסחר אלא ב"מעברים מקורים" מהסוג הברוטליסטי שקיים בשיכונים הם יכולים ליצור בעיות.

  4. Ychmist הגיב:

    סקירה מעניינת ממש – באמת יהיה חבל אם הפרוייקט יתברר כלא מוצלח.
    רק שאלה אחת (קצת מצחיקה) – מישהו חשב אולי לעשות בכל הצומת התחבורתי הזה שטיבלך? כי בלי קשר לצורך הדי מובן מאליו-
    זה גם אחלה של עירוב שימושים, כמעט בכל שעה ביום.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s